עילות סגירת תיק

לאחר שתיק פלילי נפתח נגד אדם, במידה ולא יוגש בו כתב אישום, הוא ייסגר באחת משלוש העילות הללו:

-         חוסר אשמה – הוחלט כי החשוד לא אשם - חשוב לציין כי רק תיק שנסגר מחוסר אשמה יימחק מרישומי המשטרה.

-         חוסר ראיות – התובע התרשם כי בתיק ישנן ראיות קבילות המחשידות פלוני בביצוע עבירה, אך אלו ראיות שלא מספיקות להוכיח את האשמה שלו.

-         נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (עילה זו נקראה בעבר "חוסר עניין לציבור").

איך מחליטים אם מדובר בחוסר ראיות או חוסר אשמה?

בדיקת הראיות תעשה על ידי הגורם הרלוונטי בתביעה ב- 2 שלבים עיקריים :

ראשית – הגורם בתביעה יקרא את כל חומר הראיות שנאסף על ידי הגורם החקירתי (משטרה). הוא יבדוק איזה מהראיות הקבילות יכולות לבסס לכאורה את כל יסודות העבירה המיוחסת לחשוד – בנוסף הוא בודק את האמינות לדעתו של המסמכים וכו'.

שנית - בהתחשב בכל הראיות שיש בפניו התובע בוחן, טרם הגשת כתב אישום - האם יש סיכוי סביר להרשעה? אם התובע הגיע למסקנה שאין מספיק ראיות לשם העמדה לדין - עליו להכריע מהי עילת הסגירה בגינה ייסגר התיק.
 
אם יש ספק לגבי חפותו של החשוד – אז התיק ייסגר בעילה של "חוסר ראיות מספיקות". אם אין ספק לגבי החפות שלו - ייסגר התיק בעילה של "העדר אשמה".

מתי סוגרים תיק בעילה של עילת העניין אינן מצדיקות העמדה לדין?

הכלל שנקבע בבית המשפט העליון הוא כי חשוד בעבירה פלילית יועמד לדין פלילי ויוגש נגדו כתב אישום רק אחרי שייבחן האם העניין הציבורי בהגשת כתב אישום עולה על העניין הציבורי באי העמדה לדין.

בין השיקולים שיש לשקול-

1.      חומרת המעשה – ככל שהמעשה חמור יותר – כך העניין הציבורי בהעמדה לדין יהיה גדול יותר. כך גם התביעה תשקול את נסיבות ביצוע העבירה, את הנזק שנגרם ממנה, את משך הזמן שבו התרחשה העבירה, את הזמן שעבר מאז ביצוע העבירה ועד שנגמרה החקירה וכו'.

2.      נסיבות אישיות של החשוד – גילו של החשוד, העבר הפלילי שלו, מצבו הבריאותי, מידת שיתוף הפעולה שלו עם גורמי החקירה והרשויות, השלכות אפשרויות של ההליכים הפליליים לגביו וכו'.

3.      קיומו של קורבן עבירה - נסיבות אישיות של קורבן העבירה, הנזק שנגרם לו והאם הנזק בר תיקון או לא.

4.      שיקולים כלליי-הודעהם נוספים – זהו תנאי כללי של נסיבות יוצאות דופן או שיקולים שלא קשורים לשיקולים הקודמים אבל הם יכולים להשפיע.

נקבע בפסיקה ששיקול הדעת שהתובע מפעיל צריך להיות סביר, כך שכל השיקולים ישקלו ויקבלו את משקלם הראוי.

איך יודעים מאיזו עילה נסגר התיק?

כל חשוד שנחקר במשטרה אמור לקבל בסוף התהליך, ולאחר שהתקבלה החלטה לגבי סגירת התיק בעניינו הודעה בדואר הביתה.

בהודעה הזו מקבלים מכתב רשמי שמציין כי התיק נסגר. בעוד שבעבר היה כתוב בהחלטה הזו את העילה לסגירת התיק כיום שינו את ההנחיות ובטופס ההחלטה מצוין רק כי התיק נסגר. באם מעוניינים לדעת מאיזו עילה נסגר התיק – יש לפנות לתחנת המשטרה שבה נחקרתם – אתם או עורך הדין מטעמכם ולקבל מהם את המידע לגבי עילת הסגירה.

האם ניתן לבקש לשנות את עילת הסגירה?

בהחלט ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה של התיק. זה רלוונטי בעיקר למי שקיומו של רישום משטרתי משפיע על מקום העבודה שלו – והוא מבקש לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה כך שהיא תימחק מהמרשם לחלוטין.

למי מגישים בקשה לשינוי עילת סגירה?

ההחלטה על העילה שבגינה ייסגר התיק נמצאת אצל הרשות התובעת ולכן, יש להפנות אליה את הבקשה לשינוי עילת סגירת התיק. את הבקשה יש להגיש תוך 30 ימים מיום שקיבלנו את ההחלטה. ניתן יהיה להפוך את ההחלטה של הרשות התובעת, כאשר אין ראיות הקושרות את החשוד למעשה הפלילי, כאשר הראיות הקיימות נגדו אינן חזקות מספיק או כשניתן לסתור אותן.

את הבקשה לשינוי עילת סגירה מגישים לתובע שסגר את התיק.

מה החשיבות בייצוג על ידי עורך דין בשינוי עילת סגירה?

רישום פלילי עשוי להזיק מאוד לאדם גם אם תיק החקירה אשר נפתח נגדו נסגר.

לכן, על מנת לשמור על רישום פלילי נקי יש לפנות לעורך דין מנוסה בתחום מחיקת הרישום הפלילי והליך שינוי עילת סגירה.

צוות משרדנו הינו בעל ניסיון רב בהליך הפלילי ומכיר את נבכי המערכת, את אופן קבלת ההחלטות בגורמי התביעה ואת כלל השיקולים הנלקחים בעת קבלת החלטת הסגירה.
כך, נוכל לסייע לכם בכתיבת בקשה מנומקת ומקצועית אשר תשיג את מבוקשכם.