נפצעת במהלך השירות - כיצד תוכל להתמודד עם תביעות מול משרד הביטחון

י' גויס לשרות מילואים בן 21 יום במהלך מבצע צוק איתן. תוך כדי שירות המילואים הוא עיקם את הקרסול, ומאז סובל מכאבים ומתקשה בדריכה עליו. על פי חוות דעת רפואית י' נדרש לעבור ניתוח לשם שיקום הקרסול. לי' הומלץ, ובצדק, לתבוע את קצין התגמולים בהכרה באחוזי נכות למול משרד הביטחון, שכן הוא נפצע במהלך ועקב שירות צבאי.

מי יכול לתבוע?

בדומה ל- י' יכולים לתבוע הכרה באחוזי נכות ממשרד הביטחון, כל חייל (בסדיר, במילואים או בקבע), וכן מי שמשרת באחד מגופי הביטחון, כלומר, מי שמשרת במוסד, בשב"כ, בשירות בתי הסוהר, שוטרים במשטרת ישראל ובמשמר הגבול, עובדים במשמר הכנסת וכו' אשר חלו ו/או נפצעו במהלך ועקב שירותם.

מתי ניתן לתבוע?

י' החליט לטוס אחרי הניתוח בקרסול לטיול בדרום אמריקה למשך שנתיים. במהלך הטיול המשיך י' לסבול מכאבים מעת לעת, ואולם, לא נתן לזה להשפיע עליו יותר מדי והמשיך לטייל. עם חזרתו מדרום אמריקה, כשנתיים לאחר פציעתו, פגש י' בחבר משירות המילואים. השניים שוחחו ביניהם על הפציעה ועל העובדה שג', ששירת איתם גם כן במבצע צוק איתן, החליט לתבוע את משרד הביטחון בגין פציעה שממנה סבל, וקיבל מקצין התגמולים אישור לקבל טיפול הרפואי הממומן על ידי קצין התגמולים (כך הוא קיבל טיפולי פיזיותרפיה, ניתוחים וכו' – הכל על חשבון משרד הביטחון).

השיחה הזכירה לי' את היעוץ המשפטי שקיבל לפני שטס שאמר לו שכל חייל יכול לתבוע בגיל מחלות או חבלות שנגרמו לו במהלך שירותו הצבאי, סמוך למועד הפציעה, בעודו עדיין בצבא, או בכל מועד שיבחר – כל עוד לא חלפו 3 שנים ממועד שחרורו משירות פעיל (בין אם בסדיר או במילואים).

למה להגיש תביעה?

כמו י' וג' ישנם חיילים רבים אשר יכולים להגיש תביעה על מנת לקבל רצף טיפולי – לקבל המשך טיפולים רפואיים הנדרשים לתובע, על חשבון משרד הביטחון.

מטרה נוספת ולא פחות חשובה לשמה מגישים תביעה לקצין התגמולים היא לשם קבלת פיצויי כספי חד פעמי או גמלה חודשית (זאת בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעים ע"י הועדה הרפואית). בנוסף, אחוזי הנכות משפיעים גם על זכויות נוספות של התובע, הכל בהתאם למידת תרומת השירות לפרוץ המחלה ו/או להחמרתה ו/או לקרות הפציעה, כפי שנקבע במסגרת הליך התביעה.

איך מתנהלת התביעה?

באופן כללי, התביעה לזכות נכה צריכה להיות מופנית לקצין תגמולים – אגף השיקום על גבי טופס להכרה בנכות.

לטופס זה יש לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים וכן מסמכים מהצבא אודות נסיבות השירות. בנוסף יש לצרף לטופס תצהיר החתום ע"י עו"ד ובו הסבר מפורט אודות המצב הרפואי של התובע, לעיתים נדרש לצרף לתביעה גם חוות דעת רפואית מרופא המתמחה בפגיעות מהסוג שמהן סובל התובע.

לתוכן ואופן הדברים הנכתבים בתביעה ובתצהיר זה יש משמעות רבה להמשך ההליכים ויש לוודא כי הפרטים נכתבים בטופס זה כראוי, לא כדאי לזלזל במסמכים אלו משום שהדברים יכולים להערים קשיים בהמשך ההליך ואף להוביל להכרה בנכות פחותה ממה שמגיע בפועל. לכן, מומלץ בטרם הגשת התביעה לפנות לייעוץ ע"י עו"ד העוסק בתחום זה.

במקרים בהם משרד הביטחון משתכנע כי תנאי השרות גרמו להופעת המחלה או להתפרצותה התובע יופנה לוועדות רפואיות לבחינת שיעור נכותו, בחלק מהועדות הללו יוכל לבקש כי עו"ד מטעמו יהיה נוכח בדיון.

בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לתובע יהיה ניתן לדעת האם הוא יהיה זכאי להכרה בלבד, לתשלום חד פעמי או לתשלומים חודשיים קבועים.

כולי תקווה כי ידיעה קצרה זו יש בה כדי לסייע לי' ולדומיו להבין את ההליך שיש לנהל למול קצין התגמולים ומשרד הביטחון.